האיגרת אל טיטוס – שיעור 1 – טיטוס א' 1-5

22 באפריל 2013

האם הכרת מישהו שהשאיר עליך רושם חזק מאוד?
מישהו שהיווה עבורך דוגמא?
מישהו שיכולת לומר עליו "כשאני אגדל, אני רוצה להיות כמוהו"!

איגרת זו נכתבה לאיש צעיר שהוא יכול להוות עבורנו דוגמא להליכה עם האדון.

* דוגמא למעשים טובים
* דוגמא לאיש אמונה
* דוגמא לאיש שאפשר לבטוח בו

האיגרת לטיטוס הינה איגרת קטנה הכוללת 3 פרקים בלבד, אשר לא ייקח יותר מ- 10 דקות לקרוא אותה. אז, הנה אתגר אחים יקרים- לקרוא אותה בפעם אחת ולראות איך ה' מדבר אליכם דרך איגרת זו.

האיגרת נמצאת בצמוד ל-2 האיגרות לטימו', והחבילה הזאת של שלושת האיגרות מכונה "האיגרות לרועים". ואכן, איגרות אלו מופנות אל מנהיגים בקהילה עם הנחיות איך להתנהג בבית ה', איך לעודד את הצאן, איך להתמודד עם בעיות ועוד.

אמנם רובינו לא רועים, אך לרובינו כן יש אחריות מסוימת- אם זה בבית, או עם ילדינו כך שלכולנו יש מה ללמוד.

איגרות אלו נכתבו לאנשים ספציפיים מאדם אל אדם, כך שהאיגרת שאנו נלמד יכולה לדבר אל כל אחד מאיתנו באופן אישי.

איך אנחנו יכולים להיות משרתים טובים יותר של המשיח?

טיטוס א' 1-4

"1 מֵאֵת שָׁאוּל, עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אֱמוּנָתָם שֶׁל בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְהַכָּרָתָם אֶת הָאֱמֶת אֲשֶׁר הִיא בְּהֶתְאֵם לְיִרְאַת שָׁמַיִם, 2 בְּתִקְוָה לְחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים — אֲשֶׁר אֵינוֹ מְכַזֵּב — הִבְטִיחַ לִפְנֵי עִתּוֹת עוֹלָם, 3 וּבְעִתּוֹתָיו גִּלָּה אֶת דְּבָרוֹ בְּהַכְרָזָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי עַל-פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ; 4 אֶל טִיטוֹס בְּנִי הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה הַמְשֻׁתֶּפֶת: חֶסֶד וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ מוֹשִׁיעֵנוּ".

שימו לב איך שאול מכנה את עצמו: " עבד אלוהים למען אמונתם של בחירי אלוהים". המילה ששאול בחר בה – "עבד" – מציינת עבד לכל החיים, שאול מוכן להיות עבד לכל חייו לאלוהים.

שאול מוכן להיות שייך לחלוטין לאדונו ולתמיד!

זה מזכיר לי את העבד הנרצע בספר שמות כא 5-6, וכמו העבד הנרצע שאול גם הוא אומר "אני אוהב את אדוני".

יש לי אדון טוב- אני לא רוצה לעוזבו!

האם גם אנחנו חושבים שהאדון שלנו הוא טוב ונאמן?

האם גם אנחנו יכולים לומר כמו שאול שאנחנו רוצים להישאר עבד אצלו לעולם?

שאול ממשיך ומדבר בפסוק 2 על התקווה, תקווה לחיי עולם.

התקווה הזאת שלנו היא תקווה / ציפייה בטוחה אשר מבוססת על יסוד בטוח ולא על תקווה שתלויה במעשה כזה או אחר שמישהו יעשה, אלא תקווה בה', התקווה לחיי עולם.

זוהי תקווה בטוחה ובהמשך האיגרת שאול ממשיך ומדבר על המימוש של התקווה הזו.

בפסוק 4 שאול קורא לטיטוס "בני האמיתי באמונה המשותפת". ככל הנראה, טיטוס הגיע לאמונה דרך שאול או באנטיוכיה, או במסע הבישור הראשון שלו.

אך כמו טיטוס ישנם רבים אחרים אשר הגיעו לאמונה דרכו, ולא לכולם הוא קורא כך, ולא לכולם הוא כותב איגרת. אך עם טיטוס ישנה מערכת יחסים קרובה וארוכת שנים.

לפני שנראה על מה ששאול כתב לטיטוס, ננסה להכיר אותו קצת יותר באופן אישי.

הפעם המוקדמת יותר שטיטוס מוזכר בברית החדשה נמצא בגלטים ב' 1-3
"1אַחֲרֵי אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלִיתִי שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם בַּר-נַבָּא, וְגַם אֶת טִיטוֹס לָקַחְתִּי אִתִּי. 2 עָלִיתִי לְשָׁם עַל-פִּי הִתְגַּלּוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי, וְהִצַּגְתִּי לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁאֲנִי מְבַשֵּׂר בַּגּוֹיִים; הִצַּגְתִּיהָ לִפְנֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם בִּפְגִישָׁה מְיֻחֶדֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא יִהְיֶה הַמֵּרוֹץ אֲשֶׁר רַצְתִּי וְעוֹדֶנִּי רָץ. 3 אֲפִלּוּ טִיטוֹס שֶׁהָיָה אִתִּי, עַל אַף הֱיוֹתוֹ יְוָנִי, לֹא הֻכְרַח לְהִמּוֹל".

הזמן הוא בין מסע הבישור הראשון לשני. כלומר, שנת 48/49 כאשר התחילו להסתובב אנשים יהודים מאמינים ולהכריח את הגויים שהגיעו לאמונה להיעשות יהודים.

שאול ובר נבא לוקחים איתם את טיטוס. טיטוס הוא גוי.

לפגישה עם מנהיגי הקהילה העולמית שאול לוקח איתו את טיטוס שיהיה מעין מייצג של המאמינים בגויים.

לשאול יש ביטחון רב ומלא בטיטוס למרות שהוא היה מאמין די חדש.

– אולי, באסיפות הדיונים שהתקיימו, שאול ביקש מטיטוס לקום ולדבר כדי שיוכלו לראות את הפועל שה' עשה בו, כדי שידעו שה' פועל גם בגויים.

מספר שנים עוברות, וכעת אנו פוגשים את טיטוס במסע הבישור השלישי כאשר טיטוס חוזר מהקורינתים אל שאול שנמצא במקדוניה.

 השניה לקורינתים ז' 6-8, 13-15
"6 אֲבָל אֱלֹהִים, הַמְנַחֵם אֶת הַנִּדְכָּאִים, נִחֵם אוֹתָנוּ בְּבוֹאוֹ שֶׁל טִיטוֹס. 7 וְלֹא בְּבוֹאוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בַּנֶּחָמָה שֶׁהוּא נֻחַם בָּכֶם; שֶׁכֵּן סִפֵּר לָנוּ עַל כִּסּוּפֵיכֶם, עַל רֹב צַעַרְכֶם, עַל הַקִּנְאָה שֶׁאַתֶּם מְקַנְּאִים לִי, וְלָכֵן שָׂמַחְתִּי עוֹד יוֹתֵר. 8 הֵן גַּם אִם הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בְּאִגַּרְתִּי, אֵינֶנִּי מִתְחָרֵט. גַּם אִם הִתְחָרַטְתִּי — אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאִגֶּרֶת הַהִיא הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם, אַף כִּי רַק לִזְמַן מָה."

" 13לָכֵן נֻחַמְנוּ. אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁנֻּחַמְנוּ שָׂמַחְנוּ בְּשִׂמְחַת טִיטוֹס, שֶׁכֵּן כֻּלְּכֶם גְּרַמְתֶּם לוֹ נַחַת רוּחַ. 14 אִם בְּמִדַּת מָה הִתְגָּאֵיתִי בָּכֶם לְפָנָיו, לֹא הִתְאַכְזַבְתִּי — אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁתָּמִיד דִּבַּרְנוּ אֲלֵיכֶם אֱמֶת, כֵּן גַּם דִּבְרֵי הִתְגָּאוּתֵנוּ לִפְנֵי טִיטוֹס הוּכְחוּ כֶּאֱמֶת. 15 הוּא רוֹחֵשׁ לָכֶם אַהֲבָה רַבָּה עַד מְאֹד, כִּי זוֹכֵר הוּא אֶת הַצִּיּוּת שֶׁל כֻּלְּכֶם כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ בְּיִרְאָה וּבַחֲרָדָה"

בגלל הבעיות ששאול שמע שיש אצל הקורינתים, הוא שלח אליהם את האיגרת הראשונה עם טיטוס – איגרת חריפה במיוחד, איגרת קשה עם תוכחה קשה.
טיטוס לקח את האיגרת עם לב כבד, יודע שיש לפניו משימה קשה ולא בטוח שהם יקבלו אותו בשמחה.
עקב שהותו שם, ולנוכח דברי האיגרת, וכמו כן נועם התנהגותו של טיטוס הקורינתים חוזרים בתשובה וטיטוס חוזר אל שאול למקדוניה שמח כי הקורינתים צייתו לבשורה וצייתו להנחיות שניתנו להם.
אחרי שהנושא הזה טופל, שאול שולח אל הקורינתים את האיגרת השניה ושוב נותן אותה בידי טיטוס.

איזה שליח נאמן!

 השנייה לקורינתים ח' 6
"עַל כֵּן בִּקַּשְׁנוּ מִטִּיטוֹס, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִקְדִּים וְהִתְחִיל, כֵּן גַּם יַשְׁלִים בְּקִרְבְּכֶם אֶת מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה."

הפעם, באיגרת השנייה שאול מעודד אותם לתרום, לתרום בנדיבות לעניים שבירושלים ותפקידו של טיטוס הוא לא רק להעביר את האיגרת, אלא לארגן את המשימה הזו.
שאול בוטח בטיטוס גם בעניין הכספי והקורינתים גם הם.

לטיטוס יש כישורים ואמונה. הוא רותם את כישוריו לשירות האדון. וזה מה שהאדון מצפה מכל אחד מאיתנו. לא לכולנו יש אותם כישורים, אך האדון כן מצפה שניקח את הכישורים האלו ונרתום אותם לשירותו.

הפעם הבאה שאנו פוגשים את טיטוס היא ב- טיטוס א' 5
"הִשְׁאַרְתִּיךָ בִּכְרֵתִים כְּדֵי שֶׁתְּסַדֵּר מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְסַדֵּר וּתְמַנֶּה זְקֵנִים בְּכָל עִיר כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ"

בסיומו של מסע הבישור השלישי של שאול, הוא נאסר ומגיע למשפט אצל הקיסר ברומא. לאחר שחרורו, בערך בשנת 62, הוא יוצא עם טיטוס למסע בישור בכרתים ושם אנשים רבים מגיעים לאמונה.
וכאן, טיטוס נכנס לתמונה. שאול משאיר את טיטוס בכרתים על מנת שיסדר את מה שנשאר עוד לסדר וגם שימנה זקנים בכל עיר ועיר.

לסיכום, שאול בוטח בטיטוס, הקורינתים בוטחים בו וטיטוס הוא איש נאמן, מסור, אמין, שליח נאמן, איש עם רגש- שאול שולח אותו למשימה קשה אצל הקורינתים ולאחר שהם קיבלו את התוכחה הוא מראה להם אהבה. איש בוגר באמונה- הוא נדרש לבחור זקנים ולמנות אותם, הוא חרוץ ואינו פוחד מעבודה קשה.

לא לכולנו יש אותם כישורים ולא מכולנו נדרשת אותה אחריות. אבל, ה' מצפה מכל אחד מאיתנו שיהיה נאמן למה שהופקד בידיו.

לפעמים זה "רק תפילה", לפעמים זה "רק עקרת בית", להיות נאמנים לעיתים יכול להיות תפקיד מאחורי הקלעים או על הבמה, אך בסופו של דבר האם ישוע יוכל לומר לך "בוא עבד נאמן אל שמחת אדונך, נאמן היית במעט אפקיד אותך על הרבה".